<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן פ'</h1>
<h2>דף ה:</h2>
גליון. על דבר עטיפת טלית, אשר נהגו בני אדם, קדמונינו ואדירינו וגדולינו נ"כ להשים הטלית על ראשם ולאחוז בכנפות הטלית בשנים ושנים מטילים לאחריהם. נ"ל שתורה שלימה היא ומנהג יפה נאה והגון הוא, דאמ' בשוחר טוב במזמור ל"ה, על אותו פסוק [שמות י"ד] והמים להם חמה מימינם ומשמאלם. מימינם בזכות התורה דכת' [דברים ל"ג] מימינו אש דת למו, בשמאלם בזכות התפילין שנתונים בשמאל על יד כהה, ולפניהם שתי ציציות ולאחריהם שתי ציציות, נמצא שצריך להשליכן לאחריו. ועוד תנן ומייתי לה פ"ק דנידה [ה' ע"ב], מי שהיה מתעטף בטליתו וטמאות בצדו ומלמעלה מראשו ספק נגע ספק לא נגע וכו', הא למדת שמשליך לאחריו הטלית, דאם לא יזרוק לאחריו מה ספק יהא בו, ולא כדברי אותם שלוקחים הד' ציציות לפניהם, כי בזה לא יוכל לבא לידי ספק. אברהם ה"ע לעי"ץ, וגם ראיה מהא דאמרי' פ' הרואה [ס' ע"ב], כי מיכסי גלימא אומ' בר' אש' קדשנו להתעטף בציצית. ולא כמו שנותנים הטלית על ראשם ואוחזין הציציות בידם, כי גלימא נקרא על שם שאדם נעשה בו כגולם, כלומ' שמכסה בו כל הגוף ואין חיתוך איברים ניכר בו, ואם כדבריהם הלא ידיהם ובטנם נראה, לכך מנהגינו יפה. אברהם לעי"ץ.
